בְּתוּלִים noun feminine virginity, plural absolute intensive Deuteronomy 22:14,17,20; construct בְּתוּלֵי Deuteronomy 22:15,17, all concrete, tokens of virginity; abstract, suffix בְּתוּלַי Judges 11:37; בְּתוּלֶיהָ Leviticus 21:13; Judges 11:38; Ezekiel 23:8; בְּתוּלֵיהֶן Ezekiel 23:3.

בְּתוּלִ֔ים בְּתוּלִֽים׃ בְּתוּלֵ֣י בְּתוּלֵ֧י בְּתוּלֵיהֶֽן׃ בְּתוּלֶ֖יהָ בְּתוּלַ֔י בְתוּלִ֖ים בְתוּלֶ֑יהָ בִבְתוּלֶ֖יהָ בבתוליה בתולי בתוליה בתוליהן׃ בתולים בתולים׃ bə·ṯū·lay bə·ṯū·lê bə·ṯū·le·hā ḇə·ṯū·le·hā bə·ṯū·lê·hen bə·ṯū·lîm ḇə·ṯū·lîm betuLai bəṯūlay bəṯūlê bəṯūlehā ḇəṯūlehā bəṯūlêhen betuLei betuLeiha betuleiHen betuLim bəṯūlîm ḇəṯūlîm ḇiḇ·ṯū·le·hā ḇiḇṯūlehā vetuLeiha vetuLim vivtuLeihaInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts