I. גֶּ֫בֶר₆₆ noun masculine man (Late Hebrew id., MI¹⁶ גברן (plural), Aramaic גְּבַר, ; Assyrian gabru, rival is Akkadian Loan-word according to Schr^{JLZ 1874, 200} Dl^{S 120, Sm. Chald. Gen. 286}) — Deuteronomy 22:5 39t.; גָּ֑בֶר Job 3:3 13t.; construct גְּבַּר Psalm 18:26 (= 2 Samuel 22:26 גִּבּוֺר but ᵐ5 ᵑ6 read גֶּבֶר); plural גְּבָרים Jeremiah 41:16 10t.; — man as strong, distinguished from women, children, and non-combatants whom he is to defend, chiefly poetic Exodus 10:11; Numbers 24:3,15 (E) Exodus 12:37; Joshua 7:14,17,18 (J) Deuteronomy 22:5 (twice in verse); Judges 5:30; 2 Samuel 23:1; 1 Chronicles 23:3; 1 Chronicles 24:4; 1 Chronicles 26:12; Job 3:3 14t. Job; Psalm 18:26 8t. Psalms; Proverbs 6:34 7t. Proverbs; Isaiah 22:17; Jeremiah 17:5 8t. Jeremiah; Lamentations 3:1,27,35,39; Daniel 8:15; Micah 2:2; Habakkuk 2:5; Zechariah 13:7; also 1 Samuel 10:21 ᵐ5 We Dr; = each (of locusts) Joel 2:8, compare אישׁ.

גְּבָרִ֞ים גֶ֙בֶר֙ גֶ֣בֶר גֶ֥בֶר גֶּ֔בֶר גֶּ֖בֶר גֶּ֗בֶר גֶּ֜בֶר גֶּ֣בֶר גֶּ֥בֶר גֶּ֭בֶר גֶּֽבֶר־ גָ֑בֶר גָּ֑בֶר גָּ֔בֶר גָּ֗בֶר גָּֽבֶר׃ גָֽבֶר׃ גבר גבר־ גבר׃ גברים הַ֝גֶּ֗בֶר הַ֠גְּבָרִים הַ֭גֶּבֶר הַגְּבָרִ֖ים הַגְּבָרִ֛ים הַגְּבָרִ֤ים הַגְּבָרִים֙ הַגֶּ֔בֶר הַגֶּ֖בֶר הַגֶּ֗בֶר הַגֶּ֙בֶר֙ הַגֶּ֣בֶר הגבר הגברים וְגֶ֣בֶר וְגֶ֥בֶר וּכְגֶ֖בֶר וגבר וכגבר כְּגֶ֣בֶר כְגֶ֣בֶר כגבר לְ֭גֶבֶר לְגֶ֣בֶר לִגְבָרִ֔ים לַגְּבָרִ֑ים לַגְּבָרִ֔ים לַגְּבָרִֽים׃ לַגֶּ֔בֶר לגבר לגברים לגברים׃ מִגֶּ֣בֶר מגבר cheGever gā·ḇer ḡā·ḇer gāḇer ḡāḇer Gaver gə·ḇā·rîm ge·ḇer ḡe·ḇer ge·ḇer- gəḇārîm geḇer ḡeḇer geḇer- gevaRim gever hag·gə·ḇā·rîm hag·ge·ḇer haggəḇārîm haggeḇer haggevaRim hagGever kə·ḡe·ḇer ḵə·ḡe·ḇer kəḡeḇer ḵəḡeḇer keGever lag·gə·ḇā·rîm lag·ge·ḇer laggəḇārîm laggeḇer laggevaRim lagGever lə·ḡe·ḇer ləḡeḇer Legever liḡ·ḇā·rîm liḡḇārîm ligvaRim mig·ge·ḇer miggeḇer migGever ū·ḵə·ḡe·ḇer ucheGever ūḵəḡeḇer veGever wə·ḡe·ḇer wəḡeḇerInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts