I. לָבָן adjective white; — ׳ל absolute Genesis 30:35 13t.; construct לְבֶןֿ Genesis 49:12 (compare Ges^{§ 93}, 2, R. 1 Kö^{Lgb ii, 74} Ba^{Nb 166}); feminine לְבָנָה Leviticus 13:4 6t.; plural לְבָנִים Zechariah 1:8 3t.; לְבָנוֺת Genesis 30:37 2t.; — white, of wood under bark Genesis 30:37 (twice in verse) (compare Joel 1:7); of spots on goats Joel 1:35 (all J); of manna Exodus 16:31 (P); garments Ecclesiastes 9:8 (sign of cheerfulness and joy); of teeth וּלְבֶןשִֿׁנַּיִם מֵחָלָב Genesis 49:12 (poem in J; "" חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּ֑יִן) of Judah (on interpretations see Di and, differently, Marc. Jastr^{JBL xi. (1892), 128}); of horses Zechariah 1:8; Zechariah 6:3,6 (in vision); chfly. of diseased skin or flesh on body (בַּהֶרֶת Leviticus 13:4,19,24,25,26,38) Leviticus 13:4; Leviticus 13:10; Leviticus 13:13; Leviticus 13:16; Leviticus 13:17; Leviticus 13:19; Leviticus 13:24; Leviticus 13:38; and of hair on such spots Leviticus 13:3,4,10,20,21,25,26; + אֲדַמְדֶּ֫מֶת Leviticus 13:19,24,43; compare Leviticus 13:42; + כֵּהָה Leviticus 13:39 (all P).

הַלָּבָ֔ן הלבן וְהַלְּבָנִ֔ים וּלְבֶן־ וּלְבָנִֽים׃ והלבנים ולבן־ ולבנים׃ לְבָנ֔וֹת לְבָנִ֑ים לְבָנָ֔ה לְבָנָ֣ה לְבָנָ֥ה לְבָנָ֨ה לְבָנָֽה׃ לְבָנָה֙ לְבָנֹ֑ת לְבָנֹֽת׃ לְלָבָ֑ן לָבָ֑ן לָבָ֔ן לָבָ֖ן לָבָ֗ן לָבָ֜ן לָבָ֣ן לָבָן֙ לבן לבנה לבנה׃ לבנות לבנים לבנת לבנת׃ ללבן hal·lā·ḇān hallāḇān hallaVan lā·ḇān lāḇān laVan lə·ḇā·nāh lə·ḇā·nîm lə·ḇā·nō·wṯ lə·ḇā·nōṯ lə·lā·ḇān ləḇānāh ləḇānîm ləḇānōṯ ləḇānōwṯ ləlāḇān lelaVan levaNah levaNim levaNot ū·lə·ḇā·nîm ū·lə·ḇen- ūləḇānîm ūləḇen- ulevaNim uleven vehallevaNim wə·hal·lə·ḇā·nîm wəhalləḇānîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts