לַמּיד noun masculine^{Judges 15:4} torch (Late Hebrew id.); — ׳ל absolute Judges 15:4; Isaiah 62:1; construct Genesis 15:17; Zechariah 12:6; plural לַמִּידִים Judges 15:5 2t., לַמִּידִם Exodus 20:18, לַמִּדִים Judges 7:16 3t.; construct לַמִּידֵי Daniel 10:6: — torch, Judges 7:16,20; Judges 15:4 (twice in verse); Judges 15:5 (kindled, ׳הִבְעִיר אֵשׁ בְּ); לַמִּיד אֵשׁ Genesis 15:17 ( + עָשָׁן, תַּנּוּר; J E), Zechariah 12:6 (simile of conquering power of [chiefs of] Judah; "" כִּיּוֺר אֵשׁ), לַמִּידֵי אֵשׁ Daniel 10:6 (simile of eyes of angel in vision; "" וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק); simile of flashes (reflected from) darting chariots Nahum 2:15 ("" בְּרָקִים); ׳ל of lightning-flashes Exodus 20:18 (E; + קוֺלֹת thunder-peals); of flashing water-drops expelled by snortings of crocodile Job 41:11 ("" כִּידוֺדֵי אֵשׁ); of flame between cherubim Ezekiel 1:13 ("" גַּחֲלֵיֿ אֵשׁ, אֵשׁ); simile of Zion's glorious deliverance Isaiah 62:1 ("" נֹגַהּ). — לַמִּיד Job 12:5 see below מִּיד.

בַּלַּפִּדִ֔ים בַּלַּפִּידִ֔ים בלפדים בלפידים הַלַּפִּדִ֔ים הַלַּפִּידִ֗ם הלפדים הלפידם וְלַפִּ֣יד וְלַפִּדִ֖ים וּכְלַפִּ֥יד וכלפיד ולפדים ולפיד כְּלַפִּ֣ידֵי כְּלַפִּ֥יד כַּלַּפִּידִ֔ם כלפיד כלפידי כלפידם לַפִּ֣יד לַפִּ֥יד לַפִּדִ֗ים לַפִּידִ֣ים לפדים לפיד לפידים bal·lap·pi·ḏîm bal·lap·pî·ḏîm ballappiDim ballappiḏîm ballappîḏîm hal·lap·pi·ḏîm hal·lap·pî·ḏim hallappiDim hallappiḏîm hallappîḏim kal·lap·pî·ḏim kallappiDim kallappîḏim kə·lap·pî·ḏê kə·lap·pîḏ kelapPid kəlappîḏ kəlappîḏê kelapPidei lap·pi·ḏîm lap·pî·ḏîm lap·pîḏ lapPid lappîḏ lappiDim lappiḏîm lappîḏîm ū·ḵə·lap·pîḏ uchelapPid ūḵəlappîḏ velapPid velappiDim wə·lap·pi·ḏîm wə·lap·pîḏ wəlappîḏ wəlappiḏîmInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts