4300. metil
Brown-Driver-Briggs
מְטִיל noun masculine wrought-metal rod (Aramaic (ᵑ7) מְטָל); — construct מְטִיל בַּרְזֶל Job 40:18 figurative of bones (גְּרָמִים) of hippopotamus ("" עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחֻשָׁה).

מַטְמוֺן see טמן. מַטָּע see נטע.

[מַטְעָם], מַטִעַמִּים see טעם.

מִטְמַּ֫חַת see טפח.

Forms and Transliterations
כִּמְטִ֥יל כמטיל kim·ṭîl kimTil kimṭîl
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4299
Top of Page
Top of Page