4805. meri
Brown-Driver-Briggs
מְרִי noun masculineProverbs 17:11 rebellion; — מְרִי Isaiah 30:9 10t.; מֶ֑רִי Numbers 17:25 9t.; suffix מֶרְיְךָ Deuteronomy 31:27; מִרְיָם Nehemiah 9:17; — rebellion Deuteronomy 31:27; 1 Samuel 15:23; Nehemiah 9:17; Job 23:2 עם מרי rebellious people Isaiah 30:9; בית (ה)מרי rebellious house (referring to Israel) Ezekiel 2:5,6,8; Ezekiel 3:9,26,27; Ezekiel 12:2 (twice in verse); Ezekiel 12:3,9,25; Ezekiel 17:12; Ezekiel 24:3, בית omitted (restored by Co) Ezekiel 2:7; Ezekiel 44:6; בְּנֵי מרי rebellious sons Numbers 17:25 (P); with omission of בֵּן (or abstract for concrete), תהי מֶ֑רִיאל be not a rebellious person Ezekiel 2:8; אך מרי יבקּשׁ רע a rebellious man seeketh only evil Proverbs 17:11.

Forms and Transliterations
בְּמִרְיָ֑ם במרים הַמֶּ֑רִי הַמֶּ֔רִי הַמֶּ֖רִי הַמֶּ֗רִי הַמֶּ֙רִי֙ המרי מְרִ֖י מְרִ֣י מְרִ֥י מְרִי֙ מֶ֑רִי מֶ֔רִי מֶ֖רִי מֶ֙רִי֙ מֶרְיְךָ֔ מרי מריך bə·mir·yām bemirYam bəmiryām ham·me·rî hamMeri hammerî me·rî mə·rî mer·yə·ḵā Meri merî mərî meryeCha meryəḵā
Links
Interlinear GreekInterlinear HebrewStrong's NumbersEnglishman's Greek ConcordanceEnglishman's Hebrew ConcordanceParallel Texts
4804
Top of Page
Top of Page