רְאוּבֵנִי adjective, of a people of foregoing; of individual 1 Chronicles 11:42 a; with article as substantive collective הָ˜ראוּבֵנִי Numbers 26:7; Numbers 34:14 (both P), Joshua 13:8 (D; +הַגָּדִי), 2 Kings 10:33 ( +id. +הַמְנַשִּׁי), 1 Chronicles 12:38 (van d. H. v.1 Chronicles 12:37; +הַגָּדִי +חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה), 1 Chronicles 26:32 (id.); לָ˜ראוּבֵנִי 1 Chronicles 5:6; 1 Chronicles 27:16, +וְלַגָּדִי (+ sometimes ׳חֲצִי שֵׁבֶט מ) Deuteronomy 3:12,16; Deuteronomy 29:7; Joshua 1:12; Joshua 12:6; Joshua 22:1 (all D), 1 Chronicles 5:26, compare Deuteronomy 4:43.

ראות, רְאִי, רֳאִי, רְאָיָה, רְאִית see ראה.

רְאֵים see רְאֵם ראישׁון see רִאשׁוֺן. p. 911, below

הָרֻֽאוּבֵנִ֑י הָרֽאוּבֵנִ֗י הָרֽאוּבֵנִי֙ הָראוּבֵנִ֤י הָראוּבֵנִ֨י הָראוּבֵנִי֙ הראובני וְהָרֻאובֵנִ֖י וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלָרֽאוּבֵנִי֙ והראובני ולראובני לָרֻֽאוּבֵנִ֑י לָרֻֽאוּבֵנִ֖י לָרֻֽאוּבֵנִי֙ לָרֽאוּבֵנִ֖י לָרֽאוּבֵנִ֣י לָרֽאוּבֵנִֽי׃ לָראוּבֵנִ֣י לראובני לראובני׃ hā·r·’ū·ḇê·nî hā·ru·’ū·ḇê·nî hār’ūḇênî hāru’ūḇênî haruuveNi haruveNi horuveNi lā·r·’ū·ḇê·nî lā·ru·’ū·ḇê·nî lār’ūḇênî lāru’ūḇênî laruuveNi loruveNi veharuvveNi velaruuveNi velaruveNi wə·hā·ru·w·ḇê·nî wə·lā·r·’ū·ḇê·nî wə·lā·ru·’ū·ḇê·nî wəhāruwḇênî wəlār’ūḇênî wəlāru’ūḇênîInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts