Brown-Driver-Briggs שִׂיחַ noun [masculine] bush, shrub, plant; — ׳שׂ absolute collective Job 30:4, construct הַשָּׂדֶךְ ׳שׂ Genesis 2:5 (J); plural שִׂיחִים Job 30:7, אַחַד הַשִּׂיחִם Genesis 21:15 (E). I, II. שִׂים, שִׂימָה etc., see I, II. שׂום. שֵׂךְ, שֻׂכָּה see IV. שׂכד. שׂךְ see II. שׂכד. שׂכה (√ of following; Late Hebrew סָכָה look out, Aramaic סְכָא look out, hope, סַכְוָאָה watchman, סָכוּתָא (for Hebrew מִצְמָּה) outlook-point; Pa`el hope for; Arabic (,) is complain (i.e. disclose grief ?), lamp-niche, Ethiopic window). Forms and Transliterations הַשִּׂיחִֽם׃ השיחם׃ שִׂ֑יחַ שִׂ֣יחַ שִׂיחִ֥ים שיח שיחים haś·śî·ḥim hassiChim haśśîḥim śî·aḥ śî·ḥîm Siach śîaḥ siChim śîḥîmLinks Interlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts |