[בּאֹר] noun masculine^{Jeremiah 2:13} cistern, pit, well (for בְּאֹר compare בּוֺר) — singular Kt באר 2 Samuel 23:15,16,20 (Qr בֹּר); apparently well 2 Samuel 23:15; 2 Samuel 23:16 (read perhaps בְּאֵר), pit 2 Samuel 23:20; plural Jeremiah 2:13 me they have forsaken, the fountain of living water, לַחְצֹב לָהֶם בּאֹרוֺת בּאֹרֹת נִשְׁבָּרִים, to hew out for themselves cisterns, broken cisterns, etc.

בֹּאר֔וֹת בֹּארֹת֙ בארות בארת מִבֹּ֤אר מִבֹּ֥אר מבאר bō·rō·wṯ bō·rōṯ boRot bōrōṯ bōrōwṯ mib·bōr mibBor mibbōrInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts