Deuteronomy 31 WLC 1וילך משה וידבר את־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃
2ויאמר אלהם בן־מאה ועשרים שנה אנכי היום לא־אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את־הירדן הזה׃
3יהוה אלהיך הוא ׀ עבר לפניך הוא־ישמיד את־הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃
4ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃
5ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל־המצוה אשר צויתי אתכם׃
6חזקו ואמצו אל־תיראו ואל־תערצו מפניהם כי ׀ יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ פ 7ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל־ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את־העם הזה אל־הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ 8ויהוה הוא ׀ ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ 9ויכתב משה את־התורה הזאת ויתנה אל־הכהנים בני לוי הנשאים את־ארון ברית יהוה ואל־כל־זקני ישראל׃ 10ויצו משה אותם לאמר מקץ ׀ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ 11בבוא כל־ישראל לראות את־פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את־התורה הזאת נגד כל־ישראל באזניהם׃ 12הקהל את־העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את־יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃ 13ובניהם אשר לא־ידעו ישמעו ולמדו ליראה את־יהוה אלהיכם כל־הימים אשר אתם חיים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ 14ויאמר יהוה אל־משה הן קרבו ימיך למות קרא את־יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ 15וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על־פתח האהל׃ ס 16ויאמר יהוה אל־משה הנך שכב עם־אבתיך וקם העם הזה וזנה ׀ אחרי ׀ אלהי נכר־הארץ אשר הוא בא־שמה בקרבו ועזבני והפר את־בריתי אשר כרתי אתו׃ 17וחרה אפי בו ביום־ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי־אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ 18ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל־הרעה אשר עשה כי פנה אל־אלהים אחרים׃ 19ועתה כתבו לכם את־השירה הזאת ולמדה את־בני־ישראל שימה בפיהם למען תהיה־לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ 20כי־אביאנו אל־האדמה ׀ אשר־נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל־אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את־בריתי׃ 21והיה כי־תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את־יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל־הארץ אשר נשבעתי׃ 22ויכתב משה את־השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את־בני ישראל׃ 23ויצו את־יהושע בן־נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את־בני ישראל אל־הארץ אשר־נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ 24ויהי ׀ ככלות משה לכתב את־דברי התורה־הזאת על־ספר עד תמם׃ 25ויצו משה את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה לאמר׃ 26לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית־יהוה אלהיכם והיה־שם בך לעד׃ 27כי אנכי ידעתי את־מריך ואת־ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם־יהוה ואף כי־אחרי מותי׃ 28הקהילו אלי את־כל־זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את־השמים ואת־הארץ׃ 29כי ידעתי אחרי מותי כי־השחת תשחתון וסרתם מן־הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי־תעשו את־הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ 30וידבר משה באזני כל־קהל ישראל את־דברי השירה הזאת עד תמם׃ פ Hebrew OT: WLC (Consonants Only) For comparative study, where possible, chapter and verse numbers on Biblos.com sites are mapped to the traditional convention used by the KJV, NASB, NIV and others. Bible Hub |