[הֵיכַל] noun masculine palace, temple (Assyrian loan-word; Biblical Hebrew; also Palmyrene היכלא and הכלא Lzb²⁵⁹ SAC⁴³); — emphatic הֵיכְלָא Ezra 4:14 +; construct הֵיכַל Daniel 4:26; suffix הֵיכְּ לִי Daniel 4:1, לֵהּ- Daniel 6:19; —

1 place of king Daniel 4:1; Daniel 4:26; Daniel 5:5; Daniel 6:19; Ezra 4:14 (see מְלַח).

2 temple:

a. in Jerusalem Daniel 5:2,3; Ezra 5:14 a.; Ezra 5:15; Ezra 6:5 (twice in verse).

b. in Babylon Ezra 5:14 b.c.

בְּהֵיכְלִֽי׃ בְּהֵיכְלָ֖א בהיכלא בהיכלי׃ הֵֽיכְלָ֛א הֵֽיכְלָא֙ הֵיכְלָ֖א הֵיכְלָ֥א הֵיכַ֧ל היכל היכלא לְהֵֽיכְלֵהּ֙ לְהֵיכְלָ֖א לְהֵיכְלָ֤א להיכלא להיכלה bə·hê·ḵə·lā bə·hê·ḵə·lî beheicheLa beheicheLi bəhêḵəlā bəhêḵəlî hê·ḵal hê·ḵə·lā heiChal heicheLa heichLa hêḵal hêḵəlā lə·hê·ḵə·lā lə·hê·ḵə·lêh leheicheLa leheicheLeh ləhêḵəlā ləhêḵəlêhInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts