זְעָקָה noun feminine cry, outcry, absolute ׳ז Jeremiah 18:22 5t.; construct זַעֲקַת Genesis 18:20 3t.; suffix זַעֲקָתִי Job 16:18; זַעֲקָתָם Isaiah 15:5 3t.; —

1 outcry, against, זַעֲקַת ׳סְדֹם וגו Genesis 18:20 (J).

2 cry of distress, concerning something זַעֲקַתשֶֿׁבֶר Isaiah 15:5 (object of יְעֹעֵ֑רוּ; compare בִּבְכִי in prev. clause); absolute Isaiah 15:8 (subject of הִקִּיפָה, "" יְלָלָה); Jeremiah 18:22 (׳תִּשָּׁמַע ז), Jeremiah 20:16; Jeremiah 48:4; Jeremiah 50:46; Nehemiah 5:6; Nehemiah 9:9 (all with שׁמע), Jeremiah 48:34 (jointed with נתן קול), Job 16:18; Esther 9:31 (lamentation), compare Esther 4:1 (גְּדוֺלָה וּמָרָה ׳ז, accusative of congnate meaning with verb with זעק); specifically זעקתדָּֿ֑ל Proverbs 21:13 cry of poor; ׳קול ז Isaiah 65:19 ("" קול בכי), Jeremiah 51:54; Ezekiel 27:28.

3 outcry, clamour זעקת מושׁל בַּכְּסִילִים Ecclesiastes 9:17 (opposed to דברי חכמים בְּנַחַת נשׁמעים).

זער (Arabic be scanty, of hair, plumage, etc.; Aramaic , זְעַר be or grow small; compare צער).

הַזְּעָקָ֖ה הזעקה וְזַעֲקָתָֽם׃ וּזְעָקָ֖ה וזעקה וזעקתם׃ זְּעָקָ֖ה זְעָקָ֖ה זְעָקָ֥ה זְעָקָֽה׃ זְעָקָה֙ זַֽעֲקָתָ֔ם זַעֲקֶ֔ךָ זַעֲקַ֛ת זַעֲקַ֣ת זַעֲקַת־ זַעֲקָתָ֥ם זעקה זעקה׃ זעקך זעקת זעקת־ זעקתם לְזַעֲקָתִֽי׃ לזעקתי׃ מִזַּעֲקַ֥ת מִזַּעֲקַ֨ת מִזַּעֲקַת־ מזעקת מזעקת־ haz·zə·‘ā·qāh hazzə‘āqāh hazzeaKah lə·za·‘ă·qā·ṯî ləza‘ăqāṯî lezaakaTi miz·za·‘ă·qaṯ miz·za·‘ă·qaṯ- mizza‘ăqaṯ mizza‘ăqaṯ- mizzaakat ū·zə·‘ā·qāh ūzə‘āqāh uzeaKah vezaakaTam wə·za·‘ă·qā·ṯām wəza‘ăqāṯām za‘ăqaṯ za‘ăqaṯ- za‘ăqāṯām za‘ăqeḵā za·‘ă·qā·ṯām za·‘ă·qaṯ za·‘ă·qaṯ- za·‘ă·qe·ḵā zaaKat zaakaTam zaaKecha zə‘āqāh zə·‘ā·qāh zeaKahInterlinear Greek • Interlinear Hebrew • Strong's Numbers • Englishman's Greek Concordance • Englishman's Hebrew Concordance • Parallel Texts